מדינת ישראל היא למעשה חלוצה עולמית בשימוש באנרגיה סולארית לצרכן הפרטי. כל כך התרגלנו לזה ששכחנו שלרובנו כבר יש מערכת סולארית כמעט בכל בית- דודי השמש. בישראל יתרון עצום לשימוש באנרגיה הסולארית על פני מדינות אחרות מלבד חודשי הקיץ שטופי השמש הארוכים והחורף הקצר והשמשי יחסית (כ200% יותר ימים בהירים מבמדינות מערב אירופה), במדינתנו רוב הבנייה היא נמוכה והמון בתי קרקע פרטיים מה שמאפשר שימוש נרחב בגגות גם בבתים הפרטיים וגם בבניינים משותפים. למרות זאת, אחוז מאוד קטן מתפוקת החשמל במדינה נוצר באמצעות מערכות סולאריות. מהסיבות האלה המדינה מעודדת את התושבים להקים מערכות סולאריות בשטחם הפרטי ומתגמלת בתשלום על החשמל מחברת החשמל.
החוק:
בעקבות ההסדרה של חברת החשמל מספטמבר 2018, שיקולי הכדאיות והאפיון של בניית מערכת סולארית עברו שינוי יסודי.
כעת נפרט באלו תנאים התקנת המערכת לייצור חשמל סולארי כדאיים על פי ההסדרה החדשה של חברת החשמל ולאילו פרמטרים חשוב לתת דגש כדי שהמערכת תפעל היעילות ורווחיות מקסימלית. עיקרה של הההסדרה החדשה הוא עידוד מצד הממשלה בתמריצים שונים לבעלי גגות פרטיים, עסקים קטנים וגופים ציבוריים לייצור וצריכה עצמאיים לצריכה עצמית ובכך בעצם לחסוך בחשמל.
עיקרי ההסדרה קובעים, שכל יחידת אנרגיה (קוט"ש) שהמערכת תייצר ותיצרך בו במקום, על ידי הלקוח, לא תחויב (*) על ידי חברת החשמל.
או כפי שמוגדר באמות המידה: " הצרכן יחויב בגין החשמל שיצרוך בתעריף בהתאם לתעריף התעו"ז באותן השעות בהן הוא צורך חשמל מהרשת מעבר לייצור העצמי ובתוספת עלויות גיבוי ואיזון על כל קוט"ש מיוצר על ידו.
כאשר עולה ייצור המערכת על הצריכה המקומית, עודפי האנרגיה מוזרמים לרשת החשמל. במקרה זה ההסדרה מטיבה עם הצרכנים ומזכה אותם בקרדיט כספי לפי אותו תעריף צריכה.
מאחר וכתוצאה מכך, משתמש הלקוח באופן מעשי ברשת החשמל בתור סוג של מתקן אגירת אנרגיה, גובה חברת החשמל "עלות שימוש ברשת" (שמוגדרת נכון לעכשיו ל 3 אגורת לקו"טש). כל החישובים הכספיים מבוססים על "תעריף עומס וזמן" (תעו"ז), ועל כן חייב הצרכן להיות מחובר תחת התעריף הנ"ל. הקרדיט הנ"ל יכול להצטבר ולהתגלגל מחודש לבא אחריו, במשך שנתיים אבל אז חובה לסלק אותו (או למכור לצד ג במחירי עלויות ייצור או שיימחק)
במילים אחרות: "קרדיט שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים,
בשורה התחתונה:
החשמל שנותר מהפאנלים הסולאריים מועבר לממיר הבייתי ומשם הוא מוזרם למכשירי החשמל של משק הבית (מכונת כביסה, טלוויזיה, מזגן, מקרר וכו'). כשכל המכשירים בבית מקבלים את החשמל הדרוש להפעלתם נשאר חשמל עודף המגיע מהפאנלים הסולאריים. אותו ממיר מזרים את החשמל העודף בכיוון ההפוך לממיר של חברת החשמל והיא משלמת לכם עליו ומזרימה אותו לשימושים אחרים. כך בעצם אתם מרוויחים פעמיים, אתם לא צורכים חשמל של חברת החשמל ובכך חוסכים לעצמכם את עלויות הצריכה ובנוסף אתם מקבלים תשלום על החשמל העודף שהגג שלכם יצר. תופעה נוספת שהחלה להתפשט לאחרונה היא שימוש בגג משותף להקמת מערכת סולארית. דיירי בנייני דירות משתפים פעולה ויוזמים התקנת מערכות סולאריות על גג הבניין. בכך הם חוסכים לעצמם את עלויות הצריכה ומחלקים ביניהם את הרווחים מהחשמל העודף שחברת החשמל קונה מהם.
הבשורה כאן בעצם היא שכל אחד יכול כמעט על כל שטח להקים מערכת פאנלים סולאריים וההשקעה הכספית בהתקנת המערכת תחזיר את עצמה בתוך מספר שנים.
לשאלות בנושא ולייעוץ אישי אתם מוזמנים לפנות אלינו לסלע תשתיות ולקבל הסברים מפורטים על הרווחיות ועל התשואה שתוכלו לקבל מהתקנת הפאנלים הסולאריים אצלכם בבית.
מוזמנים לקרוא על גדר סולארית
וגם על חווה סולארית
